יום חמישי הקדוש

 יום חמישי הקדוש באיטליה.
"יום חמישי הקדוש" (Giovedì Santo) הוא אחד הימים החשובים בשבוע הקדוש בנצרות, והוא מצוין בעיקר באיטליה בטקסים דתיים מרשימים ומסורות עתיקות. היום הזה חל ביום חמישי שלפני חג הפסחא, והוא מציין את הסעודה האחרונה של ישו עם תלמידיו. הנה כמה מהמסורות המרכזיות באיטליה ביום הזה:
1. מיסת ערב הסעודה האחרונה (Messa in Coena Domini)
זהו הטקס המרכזי של יום חמישי הקדוש. במהלך המיסה, הכומר (ולעיתים האפיפיור בוותיקן) שוטף את רגליהם של 12 מאמינים, לזכר מעשהו של ישו עם תלמידיו כסמל לענווה ושירות לזולת.
2. שקט הפעמונים
במהלך המיסה, הפעמונים מצלצלים בפעם האחרונה עד ליל שבת הקדוש (Sabato Santo). מרגע זה שורר שקט בבתי הכנסת והכנסיות, כסמל לאבל.
3. ביקור שבע הכנסיות (Le sette chiese)
מסורת רומאית (וגם נפוצה באזורים נוספים באיטליה), שבה מאמינים מבקרים שבע כנסיות שונות בלילה, מתפללים ומבקרים את ה"סקרמנט הקדוש" שהוצא מהמזבח הראשי והועבר ל"קבר" סמלי.
4. הכנת "הקבר" (Sepolcro)
הכנסיות מעצבות מזבח צדדי או פינה שמייצגת את קברו של ישו. המאמינים מגיעים להתפלל מולו – זו אחת המסורות החזקות, במיוחד בדרום איטליה.
5. תהלוכות דתיות
באזורים מסוימים, במיוחד בדרום איטליה (כמו פוליה, קלבריה וסיציליה), מתקיימות תהלוכות בהן נושאים פסלים של ישו ומריה, מלוות בשירת פיוטים מסורתיים.
 איך מציינים את יום חמישי הקדוש בשלושת המחוזות:
נפולי (קמפניה)
בנאפולי, ישנה אווירה מאוד דרמטית ודתית סביב השבוע הקדוש בכלל, ויום חמישי הקדוש בפרט:
הקברים הסמליים (Sepolcri): תושבים רבים מבקרים שבע כנסיות (או יותר) בערב כדי להתפלל מול המזבח המעוצב כקבר סמלי של ישו. מסורת נפוצה היא להגיד: “Andiamo a fare i sepolcri”.
הכנסיות במרכז ההיסטורי, כמו סן דומניקו מאג'ורה או ג'זואו נואובו, מקושטות בפרחים, נרות וירק – הרבה פעמים משתמשים בעדשים מונבטות, סמל להתחדשות.
יש תהלוכות קטנות בשכונות מסוימות, אבל ביום חמישי הדגש הוא על ההכנה לתהלוכות הגדולות של שישי.
פולייה (Puglia)
בפולייה, במיוחד בערים כמו טרני (Trani), טאראנטו (Taranto) וברינדיזי, יום חמישי הקדוש נצפה באדיקות עמוקה עם אווירה דרמטית במיוחד:
טאראנטו: אולי אחת מהתהלוכות הידועות באיטליה, עם האחוות הדתיות (Confraternite) שמבצעות תהלוכות של שתיקה, כשהם הולכים יחפים, לבושים בגלימות עם כובעים מחודדים, נושאים סמלים של הסבל.
כמו בנאפולי, נהוג לבקר שבעה “קברים” בכנסיות.
מאכלים מסורתיים ביום הזה לרוב פשוטים וצמחוניים – כמו פסטה עם קישוא מטוגן או שעועית – כיוון שזהו יום צום חלקי.
פיימונטה (Piemonte)
באזור הזה, המסורת קצת שונה – יותר מתונה, אך עדיין משמעותית באזורים כפריים וערים קטנות:
ביישובים כמו Cuneo, Mondovì ו-Alba, נהוג לערוך תיאטרון דתי חי (Rappresentazioni Sacre), שם משחזרים את הסעודה האחרונה ואת תפיסת ישו בגת שמנים.
בכנסיות רבות, תושבים יוצרים מיצגים של ה"סעודה האחרונה", לעיתים עם בובות בגודל אדם.
גם כאן מתקיימים ביקורי כנסיות, אם כי פחות טקסיים מבדרום איטליה.
בחלק מהאזורים מברכים את השולחן בארוחה משפחתית צנועה, לעיתים עם יין אדום ולחם שטוח כסמל.