הוולדזים בפיימונטה
הוולדזים (Waldensians, באיטלקית: Valdesi) הם תנועה נוצרית שנוסדה במאה ה-12 על ידי פטר ולדו (Peter Waldo) בליון, צרפת. הם דגלו בחיים פשוטים, חזרה לכתבי הקודש, והתנגדו למעמד הכמורה הקתולי. בשל כך, הם נרדפו על ידי הכנסייה הקתולית והאינקוויזיציה, מה שהוביל רבים מהם לחפש מקלט באזורים מבודדים – אחד המרכזים החשובים ביותר שלהם היה בפיימונטה, שבצפון-מערב איטליה.
---
היסטוריה של הוולדזים בפיימונטה
התיישבות ראשונית ובריחה מהרדיפות (המאה ה-12–15)
לאחר שהוכרזו ככופרים על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-12, הוולדזים החלו להימלט מהמרכזים העירוניים של צרפת והתיישבו באזורי הרים נידחים, בהם הרי האלפים של פיימונטה. שם הם יכלו לשמר את אמונתם הרחק מהשלטון המרכזי ומהכנסייה.
רדיפות, טבח והתנגדות (המאה ה-15–17)
במאות ה-15 וה-16 החלו דוכסי סבויה, בלחץ הכנסייה הקתולית, לרדוף את הוולדזים.
בשנת 1487 האפיפיור אינוקנטיוס השמיני הכריז על מסע צלב נגד הוולדזים בפיימונטה. הכפרים שלהם הותקפו, ורבים נרצחו.
בשנת 1655 התרחש אחד האירועים הקשים ביותר בתולדותיהם – "טבח הפיימונטה" (Piedmontese Easter). חיילים של דוכס סבויה תקפו את הכפרים הוולדזים, רצחו אלפים בעינויים אכזריים, אנסו נשים והשליכו ילדים מצוקים. הזוועות הללו זעזעו את אירופה הפרוטסטנטית, ואישים כמו המשורר האנגלי ג'ון מילטון כתבו על כך.
החזרה למולדת והאמנציפציה (המאה ה-17–19)
בשנת 1689, לאחר שנים של גלות בשווייץ, חזרו הוולדזים לפיימונטה במה שנודע כ"מסע הגלוריוסו" (Glorious Return) בהנהגת אנרי ארנו (Henri Arnaud). הם חצו את האלפים והצליחו לשוב לאדמותיהם בכוח הנשק.
במשך רוב המאה ה-18 הם נותרו אזרחים מדרגה שנייה, עם חופש דתי מוגבל מאוד.
רק בשנת 1848, בהשפעת התנועה הלאומית האיטלקית, העניק קרלו אלברטו, מלך סרדיניה-פיימונטה, אמנציפציה מלאה לוולדזים – הם קיבלו זכויות אזרחיות מלאות ויכלו לבנות כנסיות מחוץ לעמקיהם לראשונה מזה מאות שנים.
---
הוולדזים בפיימונטה כיום
כיום, קהילות וולדזיות עדיין חיות בעמקים ההיסטוריים שלהן, במיוחד בעמק פליס (Val Pellice), בעמק קיזונה (Val Chisone) ובעמק ג'רמנסקה (Val Germanasca). הם מהווים את אחת הקבוצות הפרוטסטנטיות המרכזיות באיטליה וממשיכים לקיים מסורת דתית ואוטונומית ייחודית.
בעיירה טורה פליצ'ה (Torre Pellice) שבפיימונטה נמצא המרכז התרבותי והרוחני של הוולדזים, שם שוכן גם המוזיאון ההיסטורי הוולדזי.
הוולדזים עדיין פעילים באיטליה מבחינה דתית וחברתית, ומזוהים עם עקרונות של צדק חברתי, סובלנות דתית ושוויון.
---
מורשת והשפעה
הוולדזים השפיעו על הרפורמציה הפרוטסטנטית, ושמרו על עצמאותם הדתית למרות מאות שנים של רדיפות. כיום הם חלק מכנסיית הוולדנזים-מתודיסטים של איטליה, אחת הקבוצות הנוצריות הקטנות אך הוותיקות .
הוולדזים בפיימונטה
הוולדזים (Waldensians, באיטלקית: Valdesi) הם תנועה נוצרית שנוסדה במאה ה-12 על ידי פטר ולדו (Peter Waldo) בליון, צרפת. הם דגלו בחיים פשוטים, חזרה לכתבי הקודש, והתנגדו למעמד הכמורה הקתולי. בשל כך, הם נרדפו על ידי הכנסייה הקתולית והאינקוויזיציה, מה שהוביל רבים מהם לחפש מקלט באזורים מבודדים – אחד המרכזים החשובים ביותר שלהם היה בפיימונטה, שבצפון-מערב איטליה.
---
היסטוריה של הוולדזים בפיימונטה
התיישבות ראשונית ובריחה מהרדיפות (המאה ה-12–15)
לאחר שהוכרזו ככופרים על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-12, הוולדזים החלו להימלט מהמרכזים העירוניים של צרפת והתיישבו באזורי הרים נידחים, בהם הרי האלפים של פיימונטה. שם הם יכלו לשמר את אמונתם הרחק מהשלטון המרכזי ומהכנסייה.
רדיפות, טבח והתנגדות (המאה ה-15–17)
במאות ה-15 וה-16 החלו דוכסי סבויה, בלחץ הכנסייה הקתולית, לרדוף את הוולדזים.
בשנת 1487 האפיפיור אינוקנטיוס השמיני הכריז על מסע צלב נגד הוולדזים בפיימונטה. הכפרים שלהם הותקפו, ורבים נרצחו.
בשנת 1655 התרחש אחד האירועים הקשים ביותר בתולדותיהם – "טבח הפיימונטה" (Piedmontese Easter). חיילים של דוכס סבויה תקפו את הכפרים הוולדזים, רצחו אלפים בעינויים אכזריים, אנסו נשים והשליכו ילדים מצוקים. הזוועות הללו זעזעו את אירופה הפרוטסטנטית, ואישים כמו המשורר האנגלי ג'ון מילטון כתבו על כך.
החזרה למולדת והאמנציפציה (המאה ה-17–19)
בשנת 1689, לאחר שנים של גלות בשווייץ, חזרו הוולדזים לפיימונטה במה שנודע כ"מסע הגלוריוסו" (Glorious Return) בהנהגת אנרי ארנו (Henri Arnaud). הם חצו את האלפים והצליחו לשוב לאדמותיהם בכוח הנשק.
במשך רוב המאה ה-18 הם נותרו אזרחים מדרגה שנייה, עם חופש דתי מוגבל מאוד.
רק בשנת 1848, בהשפעת התנועה הלאומית האיטלקית, העניק קרלו אלברטו, מלך סרדיניה-פיימונטה, אמנציפציה מלאה לוולדזים – הם קיבלו זכויות אזרחיות מלאות ויכלו לבנות כנסיות מחוץ לעמקיהם לראשונה מזה מאות שנים.
---
הוולדזים בפיימונטה כיום
כיום, קהילות וולדזיות עדיין חיות בעמקים ההיסטוריים שלהן, במיוחד בעמק פליס (Val Pellice), בעמק קיזונה (Val Chisone) ובעמק ג'רמנסקה (Val Germanasca). הם מהווים את אחת הקבוצות הפרוטסטנטיות המרכזיות באיטליה וממשיכים לקיים מסורת דתית ואוטונומית ייחודית.
בעיירה טורה פליצ'ה (Torre Pellice) שבפיימונטה נמצא המרכז התרבותי והרוחני של הוולדזים, שם שוכן גם המוזיאון ההיסטורי הוולדזי.
הוולדזים עדיין פעילים באיטליה מבחינה דתית וחברתית, ומזוהים עם עקרונות של צדק חברתי, סובלנות דתית ושוויון.
---
מורשת והשפעה
הוולדזים השפיעו על הרפורמציה הפרוטסטנטית, ושמרו על עצמאותם הדתית למרות מאות שנים של רדיפות. כיום הם חלק מכנסיית הוולדנזים-מתודיסטים של איטליה, אחת הקבוצות הנוצריות הקטנות אך הוותיקות .